<h1>כל בו הלכ' כלאים סימן צ"א</h1>
<h2>דף סא:</h2>
בגד (שארג) [שאבד] בו כלאים לא יעשנו מרדעת לחמור שמא יראנו אחר ויקרענו מן המרדע[ת] שהרי אין הכלאים נכרין בו. ולא ימכרנו לגוי שמא ימכרנו אותו הגוי לישראל אלא כיצד יעשה צובעו שאין הצמר והפשתן עולין בצבע אחד. ומיד יכיר אותו ושומטו ואם לא יכירנו מותר שמא נשמט והלך לו. וכל אסור ספקות אסורו מדבריהם ולפיכך הקלו בהן.
וכלאי בגדים אין להם שעור שחוט כל שהוא אפילו בבגד גדול אסור.
והמוצא כלאים של תורה בבגדו פושטו ואפי' בשוק. וכלאים מן התורה הוא שוע טווי ונוז. ופר"ת דנוז היינו שזור רוצה לומר כל אחד ואחד לבדו ואחר כך מחברן יחד ומדרבנן חייב אפילו אינו רק שוע או טווי או נוז.
